בלאק אנד טאנס
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בלאק אנד טאנס (באנגלית: Black and Tans, באירית: Dúchrónaigh) היה כינויו של כוח משטרה ארעי, אשר הופעל על ידי הבריטים במלחמת העצמאות האירית, לצורך סיוע למשטרה המקומית, במאבק לשמירת שלטונם באירלנד. שמם ניתן להם בשל צבע מדיהם המאולתרים - black and tan פירושו באנגלית שחור וחום - שהיו מעין גרסת ביניים של מדי צבא (חאקי) ומשטרה (כחול או ירוק כהה), וכן, באירוניה, ככינויו של סוג מפורסם של כלבי ציד, כמו גם תערובת מסוימת של שיכר ובירה. הכוח הורכב ברובו ממתנדבים וותיקי מלחמת העולם הראשונה, אשר גויסו בבריטניה בתחילת 1920, כדי להילחם אל מול הצבא האירי הרפובליקני. כוח זה נודע לשמצה על ידי האירים, בשל הברוטאליות בה פעל כנגדם, כולל פגיעה באזרחים, הן בנפש והן ברכוש. הכינוי חל לעיתים גם על כוח עזר משטרתי נוסף, שפעל אף הוא באירלנד באותם ימים: דיוויזיית העזר (Auxiliary Division). שם אחר בו נודעו כוחות עזר אלו היה 'הקשוחים של טיודור' (Tudor's Toughs), על שם מפקד המשטרה באירלנד בתקופת פעולתם, סר הנרי יו טיודור.