בן-ציון דינור
סופר ישראלי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בן-ציון דִינוּר (דינָבּוּרג) (2 בינואר 1884, ג' בטבת תרמ"ד – 8 ביולי 1973, ח' בתמוז תשל"ג) היה היסטוריון של עם ישראל, מחנך, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, שר החינוך, יוזם מפעל חלוקת פרס ישראל; חתן פרס ישראל: למדעי היהדות (1958) ולחינוך (1973), ממייסדי "יד ושם" ויו"ר ההנהלה הראשון שלו (1953- 1959), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. על שמו מרכז דינור לחקר תולדות עם ישראל.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
בן-ציון דינור, 1951 | |||||||
לידה |
2 בינואר 1884 חורול, האימפריה הרוסית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
8 ביולי 1973 (בגיל 89) ירושלים, ישראל | ||||||
מדינה | ישראל ישראל | ||||||
תאריך עלייה | 1921 | ||||||
מקום קבורה | הר המנוחות, ירושלים | ||||||
השכלה | אוניברסיטת ברלין, אוניברסיטת סנקט פטרבורג | ||||||
מפלגה | מפא"י | ||||||
דת | יהדות | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
סגירה