הר גריזים
הר מדרום לעיר שכם / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הר גריזים (בערבית: جَبَل جَرِزِيم, גַ'בַּל גַ'רִזִים, או جبل الطور, ג'בל א-טור; בעברית שומרונית: ࠄࠟࠓࠂࠟࠓࠩࠆࠝࠉࠌ - הָרגָרִזֵים, ללא רווח), המכונה גם "הר הברכה", הוא שמו של רכס הררי גדול מדרום לעיר שכם ובראשו היישוב השומרוני השייך לרשות הפלסטינית, קריית לוזה. ההר הגבוה ברכס הוא 'הר גריזים' המקראי, שהיווה חלק ממעמד הר גריזים והר עיבל, שעליו נשא יותם בן גדעון את משלו. פסגתו בגובה 881 מ' מעל פני הים. מעל סביבתו ההררית הוא מתנשא לגובה של כ-350 מ', והוא השני בגובהו בהרי צפון השומרון, אחרי הר עיבל. ההר הוא חלק מהרי שומרון.
רכס הר גריזים כפי שנראה במבט מהר עיבל - 2020. במרכז התמונה הר גריזים ועליו שכונת השומרונים ומצפה יוסף. בראש ההר שוכן היישוב השומרוני השייך לרשות הפלסטינית, קריית לוזה. דרומה להם היישוב הר ברכה ומימינו יצהר. באופק נראית העיר אריאל. בתחתית התמונה העיר שכם. | |
מידע כללי | |
---|---|
גובה | 881 מטר |
מדינה | רשות הפלסטינית, ישראל |
מיקום | מרכז השומרון |
רכס הרים | הר גריזים |
אורך הרכס | 4 ק"מ |
מסלול ההעפלה הקל | כביש |
קואורדינטות | 32°12′26″N 35°15′56″E |
(למפת ישראל רגילה) |
המבנה הגאולוגי של הר גריזים הוא שעשה אותו למקור חשוב להזנת אקוות ההר, המצויה מתחת להרי השומרון. בתחתית ההר, בעיר שכם, נמצאים שלשה מעיינות עתירי שפיעה, המהווים את המקור היציב והחשוב לאספקת המים לעיר וסביבתה, מימי קדם ועד היום.
מקובל לזהות את המקום שמכונה כיום הר גריזים כהר גריזים המקראי, אולם יש המזהים את ההר כהר דרומי יותר, ליד יריחו - או מזרחי יותר, בהר כביר. הר גריזים הוא מקום מקודש לעדה השומרונית, ומהווה בשבילה מוקד לעלייה ברגל בשלוש הרגלים. משנת 1982 עד שנת 2000 התבצעו בהר חפירות ארכאולוגיות בידי יצחק מגן. המִמצאים שנחשפו בהר, מעידים על קיום מקדש על הר גריזים שפעל מהתקופה הפרסית ועד התקופה החשמונאית ולצידו עיר בשטח של 400 דונם, בה ישבו יותר מעשרת אלפים תושבים.[1] המִמצאים שנחשפו גודרו והוכנו לקראת ביקורי הקהל, אך אתר העתיקות היה סגור לקהל במשך שנים רבות, בשל סיבות ביטחוניות[2]. ביולי 2012 נחנך בהר גריזים אתר תיירות המקיף שטח של 400 דונם, וכולל את שרידי העיר ההלניסטית והמתחם הביזנטי.[3]