הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1852
בחירות / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-1852 היו הבחירות השבע-עשרה לנשיאות בתולדות ארצות הברית, ונערכו ביום שלישי, 2 בנובמבר 1852. הן היו דומות מאוד לבחירות של שנת 1844. כמו אז, הנשיא היוצא, מילרד פילמור, היה וויגי שמונה לנשיאות לאחר מות קודמו בתפקיד, זאכרי טיילור, שהיה גנרל מלחמה נערץ. המפלגה הוויגית הוציאה את פילמור מהמירוץ לטובת הגנרל וינפילד סקוט. הדמוקרטים יוצגו על ידי מועמד "סוס שחור" (מועמד אלמוני), פרנקלין פירס. הוויגים התרכזו שוב באלמוניותו של המועמד הדמוקרטי, אסטרטגיה שנכשלה שוב.
| |||||||||||
הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1852 | |||||||||||
2 בנובמבר 1852 | |||||||||||
מועמד | פרנקלין פירס | וינפילד סקוט | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | המפלגה הוויגית | |||||||||
מדינת מוצא | ניו המפשייר | ניו ג'רזי ניו ג'רזי | |||||||||
סגן | ויליאם רופוס קינג | ויליאם גרהאם | |||||||||
אלקטורים | 254 | 42 | |||||||||
מספר הקולות | 1,607,510 | 1,386,942 | |||||||||
אחוזים | 50.8% | 43.9% | |||||||||
הזוכה: פרנקלין פירס |
פירס ושותפו למירוץ, ויליאם רופוס קינג, זכו באחד הניצחונות הגדולים באותה תקופה, כשהם מביסים את סקוט ואת מועמדו לסגנות הנשיאות, ויליאם גרהאם מצפון קרוליינה, עם 254 אלקטורים לעומת 42. אחרי הבחירות הללו, המפלגה הוויגית קרסה במהירות, והחברים בה לא הצליחו לבחור מועמד בבחירות הבאות בגלל סכסוך לגבי חוק קנזס נברסקה. אלו היו הבחירות האחרונות לנשיאות שהמפלגה הוויגית השתתפה בהן. ב-1854, היא קרסה בגלל המתח בנוגע לעבדות. מעמדה כאופוזיציה הראשית לדמוקרטים נתפס בידי המפלגה הרפובליקנית שהוקמה שנים מעטות קודם לכן. למרות הניצחון הדמוקרטי, אף מועמד מהמפלגה הדמוקרטית לא זכה ברוב קולות הבוחרים לאחר בחירות אלו עד ל-1932, כשפרנקלין דלאנו רוזוולט זכה ברוב גדול בבחירות מול הרברט הובר הרפובליקני. מלבד סמואל טילדן בבחירות 1876, אך הוא לא זכה ברוב האלקטורליים והפסיד במרוץ הנשיאותי למועמד הרפובליקני, רותפורד ב. הייז.