הביליטציה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הביליטציה (בגרמנית: Habilitation) היא התואר האקדמי הגבוה ביותר הנהוג במדינות אירופאיות רבות ובמדינות שאינן דוברות אנגלית. לצורך קבלת התואר יש לעמוד בקריטריונים המוגדרים על ידי המוסד האקדמי. בין הקריטריונים המקובלים: מצוינות במחקר, רמת הוראה והשכלה נוספת. תנאי נוסף לקבלת התואר הוא בדרך כלל הגשת דיסרטציה. התואר המוענק למי שעמד בדרישות הוא Doctor habilitatus (בראשי תיבות Dr. habil), או Privatdozent (בראשי תיבות PD) או D.Sc. ( "דוקטור למדעים", תואר הנהוג בחלק ממדינות מזרח אירופה ומדינות פוסט-סובייטיות). הביליטציה היא תנאי לקבלת דרגת פרופסור מן המניין בחלק מאותן מדינות בהן נהוג התואר. הענקת התואר מלווה בדרך כלל באירוע פומבי, בו נדרש המועמד להגן בעל פה על התזה שכתב, בהרצאה או דיון אקדמי בו עליו להתמודד עם מתנגד אחד, או יותר, לתזה שהציג. הביליטציה מוענקת בדרך כלל 5–15 שנים לאחר קבלת תואר דוקטור, או תואר אקדמי מתקדם שווה ערך. אף שבמדינות מסוימות תואר דוקטור למדעים תואם לדרגת דוצנט (המקבילה לדרגה אקדמית של פרופסור חבר במדינות מערביות), בפועל הדרגה הניתנת למקבלי תואר הביליטציה תואמת יותר לכישורים הנדרשים למינוי פרופסור מן המניין בארצות הברית ומדינות מערביות אחרות.