ההיכל וארון הקודש בימי קדם
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בבתי הכנסת של העת העתיקה הייתה "תיבה" ששימשה כמקום אחסון לחפצי הקודש: ספרי התורה, שופר, לעיתים אפוד וכדומה. במשנה נכללה התיבה בתוך רשימת הציוד הקבוע של בית הכנסת. בתלמוד נזכרים גם "דלוקסמא ו"קמטרא", שגם הן היו תיבות אחסון לאותה מטרה. התיבה הייתה עשויה מעץ, וניצבה על רגליים. פתח התיבה היה מלמעלה או מהצד, כאשר המכסה הורכב על גבי ציר. על התיבה הונח כיסוי בד, כאשר פנים התיבה היה מרופד במטפחות. התיבה הייתה ניידת, כך שהסברה המקובלת כיום היא שעד המאה השלישית התיבה הוחזקה בחדר סמוך לאולם התפילה, או במבנה נפרד. את התיבה היו מכניסים לאולם התפילה לפני הקריאה בתורה, ומיד לאחר התפילה החזירו את התיבה למקומה.
בציור קיר בבית הכנסת בדורה אירופוס שבסוריה משנת 245/246 לספירה, נראית התיבה על יד דמותו של משה הקוראת בתורה. התיבה דומה ל"קיבוטוס", רהיט יווני שמקורו במצרים, ושימש בעת העתיקה לאחסון בגדים, כלים, מגילות וחפצים יקרים. גובהה 50-60 ס"מ, והיא ניצבת על ארבע רגליים. התיבה מלבנית, בעלת מנעול, כאשר בציור הקיר בבית הכנסת הייתה מכוסה במטפחת אדומה.
במקורות תלמודיים (למשל, מגילה כו ע"ב. יש גם אזכור יחידאי במשנה) נזכר חפץ נוסף לתוכו הכניסו את ספר התורה. שמו "תיק" והשימוש בו לא היה קבוע. ניתן לזהות את התיק עם חפץ הידוע לנו מן הספרות והאמנות הקלאסית, ושמו capsa. ה"קפסה" הייתה עשויה מעץ קל, ממתכת או משנהב, גובהה 30-40 ס"מ, והיא בנויה בצורת גליל. בתוך ה"קפסה" היה נהוג לאחסן חפצים שונים, ובכלל זה מגילות. בתיאורים חזותיים רבים (פיסול, ציור) נראה איש בעל מעמד הנושא קפסה, כאשר רצועת הנשיאה התלויה עליה מצביעה על זהותה כ"קפסה" המובילה מגילה. ניוד ספר התורה התבצע בעזרת התיבה, ובמקרים מסוימים (למשל, כשיש צורך לניוד מהיר) באמצעות התיק. יהודי ארצות האסלאם ממשיכים לאחסן את ספר התורה בתוך תיק זה עד היום.