הולכת חום
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הולכת חום (או: הולכה תרמית) היא תהליך מעבר חום שבו החום זורם בתוך הגוף ודרכו. מידת היכולת של גוף להוליך חום נקראת מוליכות חום, והיא מסומלת באות .
באופן ספונטני, חום זורם במפל טמפרטורה (למשל, מגוף חם יותר לגוף קר יותר). לדוגמה, חום זורם מהלוח המחמם בכירה חשמלית לתחתית סיר שנמצא במגע איתו. בהיעדר מקור חום חיצוני, פערי הטמפרטורות בתוך גוף (או בין גופים שנמצאים במגע) קטנים עם הזמן, ומתקרבים לשיווי משקל תרמי, וכך הטמפרטורה נעשית אחידה יותר ויותר.
בניגוד להולכת חום, שבה החום זורם כאמור בתוך הגוף עצמו, במעבר חום באמצעות קרינה תרמית, ההעברה היא לרוב בין גופים, אשר עשויים להיות מופרדים במרחב. ניתן להעביר חום גם על ידי שילוב של הולכה וקרינה. במוצקים, ההולכה מתווכת על ידי שילוב של רעידות והתנגשויות של מולקולות, התפשטות והתנגשויות של פונונים ודיפוזיה והתנגשויות של אלקטרונים חופשיים. בגזים ובנוזלים, הולכה מתקיימת בשל התנגשויות ודיפוזיה של מולקולות במהלך תנועתן האקראית. בהקשר זה, פוטונים אינם מתנגשים זה בזה, ולכן הובלת חום על ידי קרינה אלקטרומגנטית נבדלת רעיונית מהולכת חום על ידי דיפוזיה מיקרוסקופית ומהתנגשויות של חלקיקי חומר ופונונים. עם זאת, לעיתים קרובות לא ניתן להבחין בקלות בין התהליכים אלא אם החומר שקוף למחצה.
באופן כללי, בנוסף להולכת חום ולקרינה תרמית, מעבר חום מתרחש גם בתהליך של הסעת חום – ובדרך כלל יותר מאחד מהתהליכים הללו מתקיים במצב נתון.