תקופת הזוגות
חכמי הזרם הפרושי ביהדות במאות ה־1-2 לפנה"ס / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
על פי המסורת היהודית, תקופת הזוגות נמשכה כמאתיים שנה בימי הבית השני (המאה ה-2 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, ג'תק"ע - ג'תש"ע בערך), ובה ההנהגה הרוחנית של עם ישראל הורכבה מזוג חכמים שכיהנו במשותף כראשי הדור: אחד כנשיא, ומשנהו כאב בית הדין של הסנהדרין. במהלך התקופה כיהנו בתפקיד חמישה זוגות של תנאים בחמישה דורות עוקבים. הזוגות מכונים בספרות חז"ל בתואר "אבות העולם"[1].
על אף שהזוגות נחשבים לתנאים, קיים בידול ביניהם ובין התנאים שמימי הלל ושמאי ואילך - חכמי המשנה.