הזירה האיטלקית במלחמת העולם השנייה היא כינוי מקובל לסדרה של מבצעים צבאיים של בעלות הברית בשטח איטליה, שנערכו מסתיו 1943 ועד לתום המלחמה ביבשת אירופה. הפיקוד העליון של בעלות הברית חשב, שניתן יהיה להשלים את כיבוש איטליה תוך זמן קצר, אך המערכה באיטליה הפכה במהרה למלחמת התשה, במהלכה נאבקו כוחות בעלות הברית להתקדם באיטיות צפונה במעלה חצי האי האפניני מול התנגדות גרמנית עיקשת. המערכה הצבאית באיטליה נחשבה לזירת לוחמה משנית במסגרת מלחמת העולם השנייה. היא עמדה בצילן של המערכות הצבאיות הגדולות יותר, שהתנהלו בחזית המזרחית, ובמערב אירופה (לאחר הפלישה לנורמנדי). יחד עם זאת, הייתה לזירה זו חשיבות מורלית וחשיבות אסטרטגית מסוימת, והיא ריתקה כוחות גרמניים חזקים. במהלך המערכה באיטליה ספגו הצדדים היריבים אבדות כבדות, שהוערכו בכ-90 אלף הרוגים בצד בעלות הברית, וכ-100 אלף הרוגים לכוחות הציר.
עובדות מהירות תאריכי הסכסוך, מקום ...
הזירה האיטלקית |
נחיתת בעלות הברית בסאלרנו, ספטמבר 1943 |
מערכה: החזית המערבית במלחמת העולם השנייה |
מלחמה: מלחמת העולם השנייה |
תאריכי הסכסוך |
10 ביולי 1943 – 2 במאי 1945 (שנה ו־42 שבועות) |
---|
מקום |
איטליה |
---|
תוצאה |
ניצחון לבעלות הברית |
---|
הצדדים הלוחמים |
---|
|
|
---|
מפקדים |
---|
|
|
---|
אבדות |
---|
סיציליה: 165,000 נפגעים (מתוכם 30,000 גרמנים) איטליה: 336,650 - 580,630 נפגעים הכניעה בקאזרטה: 1,000,000 שבויים ס"ה: 1,501,650 - 1,745,630 |
סיציליה: 22,000 נפגעים איטליה: 305,000 - 313,495 נפגעים 8,011 מטוסים ס"ה: 327,000 - 335,495 |
|
סגירה