היסטוריה עכשווית של ברזיל
היסטוריה של ברזיל לאחר החזרה לדמוקרטיה ב-1985 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עם סיום תקופת הדיקטטורה הצבאית בברזיל, שתחילתה בשנת 1964 וסופה בשנת 1985, נכנסה ברזיל לתקופת התפתחות שלטונית-כלכלית מתונה ביותר ורצופה טלטלות עזות ושלטון לא יציב; תקופה שנמשכת עד היום. תקופה זו נקראת גם הרפובליקה החדשה או הרפובליקה הברזילאית השישית.
למרות השינויים במבנה הכלכלה והגדלת כוחם של התומכים בדמוקרטיה, ברזיל עדיין הייתה נתונה להשפעתה של אליטה קטנה. המסורת של שליטת בעלי ההון, תשתיות גרועות, התערבות ממשלתית כבדה במסחר ובתעשייה עכבו את הצמיחה הכלכלית של ברזיל. בנוסף לכך, המצב גרם להיווצרות פערים גדולים עד מאוד בין שכבות האוכלוסייה השונות, כך שרוב האוכלוסייה לא נהנתה מבחינה כלכלית מבוא הדמוקרטיה, אלא להפך; העוני והפערים החברתיים גדלו, וכיום הם מהגדולים ביבשת אמריקה.
כלכלתה של ברזיל היא כיום התשיעית בעולם, והגדולה בדרום אמריקה. אוכלוסיית ברזיל היא החמישית בגודלה בעולם. בשנת 1994 פרננדו אנריקה קרדוסו יצא בתוכנית להחלפת המטבע הלאומי. המטבע החדש "ריאל" יחד עם מדיניות ממשלתית נבונה חנקו את האינפלציה אשר השתוללה בברזיל בעשורים האחרונים. המשבר הפיננסי באסיה, שהתרחש גם הוא בשנות ה-90, גרם לפיחות הריאל הברזילאי ולמשבר כלכלי בברזיל. על מנת להיאבק באינפלציה, שאיימה לחזור לשיעוריה הגבוהים כבעבר, יזמה הממשלה מיסוי כבד שהגיע לשיא של 40% מההכנסה מהעבודה.
המשברים החברתיים הביאו לבחירתו של מנהיג ארגון פועלים בשם לואיז אינסיו דה סילבה למשרת הנשיא בשנת 2003. דה סילבה נהנה מהצלחה מוגבלת במדיניות חוץ, אך נכשל במציאת הפתרון לבעיותיה החברתיות של המדינה. המיסוי הכבד, הגירעון, האבטלה ורעות חולות אחרות נשארו כשהיו לפני בחירתו. גם לאחר סיום כהונתו, מפלגת ונשארה מפלגת השלטון בברזיל עד 2019, אז נבחר איש הימין קיצוני ז'איר בולסונארו.