המסע למערב
ספר מאת וו צ'אנג אן / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המסע למערב (בסינית מסורתית: 西遊記; פין-יין: Xī Yóu Jì) הוא אחד מארבעת הרומנים הקלאסיים הסיניים. הספר פורסם במקור בעילום שם בשנות ה-90 של המאה ה-16 בתקופת שושלת מינג, אך מתחילת המאה ה-20 נהוג לייחסו לסופר וו צ'אנג אן. יש הטוענים שזהו הספר המוכר ביותר במזרח אסיה. הספר מוכר במערב בשם קוף (מאנגלית: monkey), מכיוון שתרגומו המפורסם של ארתור ויילי לאנגלית נקרא בשם זה.
מידע כללי | |
---|---|
מאת | וו צ'אנג אן |
שפת המקור | written Chinese language |
סוגה | רומן |
מקום התרחשות | סין |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | 1592 |
סדרה | |
הספר הבא | A Supplement to the Journey to the West |
הרומן הוא תיאור בדיוני ופנטסטי המבוסס על המסע ההיסטורי של הנזיר הבודהיסטי שוּאֶן-צאנג (סינית: 唐三藏) להודו שממערב לסין בתקופת שושלת טאנג במטרה למצוא ולהביא לסין כתבי קודש בודהיסטים. על פי הוראותיו של גאוטמה הבודהה נתנה הבודהיסטווה גואן יין (דמות מיתולגית בודהיסטית הנחשבת לאלת חמלה) משימה זו לנזיר ולשלושת מלויו, ובתמורה לכך תמחל על חטאיהם. שניים משלושת המלווים הם דמויות פולקלוריות של חיות מואנשות הנקראות קוף (סוּן ווּקוֹנג), חזרזיר (ג'וּ בָּאגְיֵה), והשלישי הוא יצור על טבעי המכונה בן-החול (שָׁה ווּגִ'ינְג), אליהם חובר גם נסיך הדרקון בתפקיד חיית הרכיבה של הנזיר.
מלומדים אחדים משערים כי הספר מכיל סאטירה על יעילותו של הממשל הסיני בתקופה בה נכתב. הספר עושה שימוש במיתולגיה הסינית, בדת הסינית העממית, באגדות סיניות, ובפנתאון של דמויות מיתולוגיות מהדאואיזם והבודהיזם.
חלק מהפופולריות ארוכת השנים של הרומן נובעת מהעובדה שהוא פועל בכמה מישורים. הוא סיפור הרפתקאות, מקור לתובנה רוחנית, ואלגוריה נרחבת שבה המסע של קבוצה של עולי רגל להודו מייצגת את המסע האישי לקראת הארה.