המפץ הגדול
תאוריה פיזיקלית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המפץ הגדול (באנגלית: The Big Bang) הוא תאוריה פיזיקלית שמתארת את היווצרות היקום. על פי תאוריה זו, היקום התפשט במהירות עצומה ממצב של "סינגולריות כבידתית" שבה הכבידה, הצפיפות והחום הם גדולים מאד. לפי התיאוריה, החלקיקים היסודיים הראשונים נוצרו בגלל תנודות קוונטיות (אנ'). תאוריית המפץ הגדול מתארת את התהליכים שהתרחשו מאז, בהם היווצרות ממדי הזמן והמרחב, היווצרות הכוחות הפיזיקליים הידועים לנו כיום, והתפשטות היקום לכדי המצב המוכר לנו כיום. גיל היקום, שהוא הזמן שחלף מאז המפץ הגדול, מוערך ב-13.819 מיליארד שנה. בראשיתו היה היקום כולו מרוכז באותו מצב סינגולרי, ולכן כל מקום ביקום של היום הוא המקום שבו התרחש המפץ.
במסגרת התאוריה נהוג לכלול את התהליכים שהתרחשו ביקום הצעיר, ואשר עיצבו את מבנה היקום ואת הרכבו. מיליונית שנייה לאחר ההתרחבות הגדולה, היקום הקדום היה במצב מיוחד המכונה "פלזמת קווארקים-גלואונים", שהוא תערובת של קווארקים וגלואונים חופשיים, ומאז הוא החל להתקרר ולהתפשט במהירות. בעקבות ההתקררות והפחתת הצפיפות, נוצרו התנאים להיווצרות חלקיקים פחות יסודיים, דוגמת פרוטונים ונייטרונים בתהליך הנקרא "באריוגנזה", ועל ידי סינתזה גרעינית נוצרו האטומים של שלושת היסודות הראשוניים שהרכיבו את היקום אז: מימן, הליום וליתיום.
את "טביעות האצבע" של אירועים מסוימים מאז המפץ הגדול ניתן לזהות כיום, והתאוריה זכתה לארבעה אישושים מרכזיים בדמות מדידת התפשטות היקום; גילוי קרינת הרקע הקוסמית; מידע שנאסף בטלסקופ BICEP ומצביע על אי-סדירות בקרינת הרקע הקוסמית שעשויה הייתה להיגרם מגלי כבידה בשלב התפיחה של המפץ הגדול; והתאמת כמות היסודות הקלים ביקום לתחזית של תהליך הנוקליאוסינתזה ביקום הצעיר.