הרחקות הנידה
דיני הרחקות שיש לנהוג בזמן שהאישה נידה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הרחקות הנידה הן חלק מדיני טהרת המשפחה שבהלכות נידה, המגדירים את ההרחקות שאיש ואישה צריכים לנהוג בהן כל זמן שהאישה נידה. ההרחקות נועדו למנוע מצב של קרבה שיכול לגרום למשכב עם הנידה, דבר האסור מהתורה.
מקרא | ספר ויקרא, פרק כ', פסוק י"ח |
---|---|
תלמוד בבלי | תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ג, עמוד א' |
משנה תורה | משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק כ"א, הלכה א'. |
שולחן ערוך | שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קצ"ה |
ספרי מניין המצוות | ספר החינוך, מצווה קפ"ח |
רק מקצת מהרחקות נאסרו מהתורה, אך חז"ל בתלמוד הוסיפו וגזרו איסורים נוספים שיכולים לגרום לקרבה ולהגיע למצב של קיום יחסי מין עם אשתו בזמן שהיא נידה. כמו כן בראשונים ובאחרונים נוספו אף הם הרחקות שונות.
עיקר ההרחקות, נועדו להרחיק את האיש והאישה זה מזה ממעשים שיש בהם חיבה או קרבה, או חשש נגיעה של אחד בשני, מחשש שמא הדבר יגרום להם להיכשל בתשמיש בזמן שהאישה נידה.
חיוב ההרחקות, הוא כל זמן שהאישה טמאה בטומאת נידה, היינו משעה שראתה דם או אפילו כתם, ועד לאחר שתספור שבעה ימים נקיים שלא תראה בהם דם ותטבול במקווה. אך כל זמן שלא טבלה, אסורה בכל ההרחקות הנזכרות, אף שעבר זמן רב משעת ראייתה, כיוון שאינה נטהרת מטומאתה עד שתספור ותטבול.