ווייס דיאלוג
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ווייס דיאלוג (Voice Dialogue) היא גישה של עבודה נפשית שפותחה בשנות ה-70 של המאה העשרים, על ידי זוג פסיכולוגים אמריקאים ד"ר האל סטון וד"ר סידרה סטון בהשראת האסכולה של קרל גוסטב יונג וגישות נוספות.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: קישורים פנימיים, ויקיזציה, חסרים מקורות מעבר לאלו של מייסדי השיטה. | |
הגישה רואה את הנפש האנושית כמורכבת באופן טבעי מדמויות רבות שניתן לכנותן גם ׳חלקים׳, ׳קולות׳, ׳דמויות-משנה׳ ועוד. לכל דמות אישיות מובחנת משלה הכוללת רצונות, דחפים, צרכים, יכולות, זווית ראייה ורגישויות.
על פי גישה זו, כל הדמויות קיימות אצל כל בני האדם ולו כגרעיני התהוות או כחלק ממעין דנ״א נפשי, אולם אצל כל אדם וכן בתרבויות שונות, יבואו לידי ביטוי דמויות שונות בדרכים ובעוצמות שונות.
העבודה עם אנשים ב׳ווייס דיאלוג׳ מצטיינת בגישה לא פתולוגית לנפש האדם ובקבלה של כל הדמויות באשר הן. תהליך העבודה מאפשר לאדם להכיר את הדמויות ולקבל אותן מבלי להזדהות אתן ועם העמדות וחוויית החיים שלהן.