ויליאם האריס קרופורד (באנגלית: William Harris Crawford; 24 בפברואר 1772 – 15 בספטמבר 1834) היה פוליטיקאי ושופט אמריקאי בתחילת המאה ה-19. הוא כיהן כמזכיר המלחמה וכמזכיר האוצר של ארצות הברית לפני שהתמודד על נשיאות ארצות הברית בבחירות 1824.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
סגירה
הוא נולד בווירג'יניה ובגיל צעיר עבר לג'ורג'יה. לאחר שלמד משפטים נבחר קרופורד לבית הנבחרים של ג'ורג'יה ב-1803. הוא היה מזוהה עם המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית ועם הסנאטור ג'יימס ג'קסון. ב-1807 נבחר קרופורד לסנאט ארצות הברית. לאחר מותו של סגן הנשיא ג'ורג' קלינטון, מעמדו של קרופורד כנשיא הזמני של הסנאט הפך אותו לראשון בסדר הירושה של נשיא ארצות הברית מאפריל 1812 ועד מרץ 1813. ב-1813 מינה אותו הנשיא ג'יימס מדיסון לשגריר ארצות הברית בצרפת וקרופורד כיהן במשרה זו עד תום מלחמת 1812. לאחר המלחמה מינה אותו מדיסון למזכיר המלחמה של ארצות הברית. באוקטובר 1816 בחר מדיסון בקרופורד לתפקיד מזכיר האוצר ובתפקיד זה הוא כיהן עד תום תקופת נשיאותו של מדיסון והמשיך בו במשך כל תקופת נשיאותו של ג'יימס מונרו.
ב-1823 לקה קרופורד בשבץ מוחי קשה, אך בכל זאת הוא שאף לרשת את הנשיא מונרו בבחירות 1824. המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית התפצלה לסיעות, שכן היו אחרים שגם הם שאפו להיבחר לנשיאות. אף אחד מארבעת המתמודדים לנשיאות לא זכה ברוב האלקטורלי הדרוש והנשיא נבחר על ידי בית הנבחרים על פי התיקון ה-12 לחוקת ארצות הברית. על פי החוקה והתיקון בית הנבחרים בחר את הנשיא מבין שלושת המועמדים שזכו במספר הרב ביותר של הקולות, כך שנותרו במירוץ אנדרו ג'קסון, ג'ון קווינסי אדמס וויליאם קרופורד. בית הנבחרים בחר בג'ון קווינסי אדמס, שביקש מקרופורד להמשיך לכהן כמזכיר האוצר. לאחר שדחה את הצעתו של הנשיא אדמס, קיבל קרופורד מינוי לבית המשפט העליון של ג'ורג'יה. הוא שקל להתמודד בבחירות של 1832, כנשיא או כסגן הנשיא, אך בסופו של דבר בחר שלא להתמודד.