ז'אק שארל
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ז'אק אלכסנדר סזאר שארל (בצרפתית: Jacques Alexandre César Charles; 12 בנובמבר 1746 – 7 באפריל 1823) היה ממציא, מדען, מתמטיקאי ופיזיקאי צרפתי, מחלוצי הכדור הפורח.
ז'אק שארל, איור משנת 1820. | |
לידה |
12 בנובמבר 1746 בוז'אנסי, צרפת |
---|---|
פטירה |
7 באפריל 1823 (בגיל 76) פריז, צרפת |
ענף מדעי | הנדסה, פיזיקה |
מקום מגורים | צרפת |
מקום קבורה | פר לשז |
בן או בת זוג | Julie Charles (25 ביולי 1804–?) |
תרומות עיקריות | |
בניית הכדור הפורח הראשון במילוי מימן; חוק שארל | |
באוגוסט 1783 בנו שארל והאחים רובר את הכדור הפורח (הבלתי-מאויש) הראשון בעולם שהיה ממולא-מימן; לאחר מכן, בדצמבר 1783, הגיעו שארל וטייס-המשנה שלו ניקולא-לואי רובר לגובה של 550 מטרים לערך בטיסת כדור פורח מאוישת. בעקבות השימוש החלוצי שעשו במימן ליצירת כוח עילוי, נקרא סוג זה של כדור פורח בשם "שארלייר" (Charlière; להבדיל מכדור פורח "מונגולפייר" - Montgolfière, על שם האחים מונגולפייה, חלוצי כדור פורח שהשתמשו באוויר חם ליצירת כוח העילוי לתעופה).
בניגוד לאחים מונגולפייה, שפיתחו את הכדור הפורח בהנעת אוויר והיו הראשונים להעלות כדור פורח לאוויר, אך לא הבינו את העיקרון הפיזיקלי העומד מאחורי התעופה, שארל פיתח את הכדור הפורח בהנעת מימן על בסיס מודל פיזיקלי, והכדורים הפורחים בהנעת מימן היו במשך זמן מה הדומיננטיים בתעופה מסוג זה, עד ששבו אלו המונעים באמצעות אוויר חם למעמד בכורה.[1][2]
חוק שארל, שמתאר את שינוי הנפח של גזים בעת חימומם, נקרא על שם שארל, על אף שנוסח על ידי לואי ז'וזף גה-ליסאק ב-1802. גה-ליסאק ייחס את החוק לעבודה של שארל שלא נתפרסמה.[3]
ב-1793 נבחר שארל לאקדמיה הצרפתית למדעים, ולאחר מכן הפך לפרופסור לפיזיקה בקונסרבטוריון הלאומי לאמנויות ומקצועות (Conservatoire National des Arts et Métiers).