תענכים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חבל תַּעְנַךְ הוא גוש התיישבות בדרום עמק יזרעאל, בין עפולה בצפון לפאתי ג'נין בדרום, המונה כ-6,100 תושבים. החבל נקרא על שם העיר המקראית תַּעְנַךְ[2], המזוהה בתל תענכּ הסמוך מדרום־מערב, וכל יישוביו שייכים למועצה אזורית הגלבוע. בשנות ה-50, כתוצאה מהעלייה ההמונית לישראל, יושב החבל על ידי עולים מהתפוצות: מרוקו, תוניסיה, כורדיסטן, איראן, טורקיה ופולין. בדומה לחבל לכיש, תוכנן חבל תענך להיות חבל התיישבותי שלם. היישובים בחבל תענך הוקמו כך שלכל שלושה יישובים צמודים ישנו מרכז אזורי משותף המספק את צורכי שלושת היישובים.
צילום אוויר של ניר יפה, מלאה, מרכז אומן וגדיש | |
מספר יישובים | 13 |
---|---|
מדינה | ישראל ישראל |
מחוז | הצפון |
מועצה אזורית | גלבוע |
חבל ארץ | עמק יזרעאל |
עיר אם | עפולה |
תאריך ייסוד | 1953 |
על שם | תל תענך |
דת | יהדות |
אוכלוסייה | |
‑ בגוש | 6,136[1] (2021) |
קואורדינטות | 32°33′13″N 35°16′15″E |
(למפת ישראל רגילה) |
בתחילה, כל יישוביו היו מקבלים את השם תענך בתוספת אות, עד לקבלת השם החדש (תענך א' – אביטל; תענך ב' – פרזון; תענך ג' – מיטב וכו'). כתוצאה מכך החבל נקרא לפעים בשיבוש לשון "תענכים", היות ובשלבים הראשונים של הקמת הישובים לא היו שמות לישובים והיו שהתייחסות אליהם בהכללה כ"תענכים". חלק משמות היישובים והמרכזים הם בהשראת דבורה הנביאה ושירת דבורה: "בספל אדירים הקריבה חמאה", "יעל אשת חבר הקיני", "חדלו פרזון בישראל", "דבורה וברק בן אבינועם".