החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה נחקק ב-19 בדצמבר 2011 במטרה להרחיב את הפיקוח הממשלתי על חברות קבלני כוח אדם ולשפר את אכיפת זכויותיהם של עובדי קבלני שירותים המועסקים בענפי הניקיון, השמירה, האבטחה וההסעדה באמצעות הטלת אחריות מינהלית, אזרחית ופלילית על מזמיני השירות בענפים אלו לפיקוח על זכויות עובדי הקבלן. החוק נכנס לתוקפו ב-19 ביוני 2012. האחריות המוטלת במסגרת החוק על מזמיני השירות, פחותה מזו המוטלת על קבלני השירותים עצמם המעסיקים את העובדים ישירות.
פרטי החוק | |
---|---|
תאריך חקיקה | 19 בדצמבר 2011 |
תאריך חקיקה עברי | כ"ג בכסלו תשע"ב |
גוף מחוקק | הכנסת השמונה עשרה |
חוברת פרסום | ספר החוקים 2326, עמ' 62 |
הצעת חוק | ממשלתית |
משרד ממונה | משרד העבודה |
נוסח מלא | החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה |
בין היתר, מאפשר החוק למינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה להטיל עיצומים כספיים על מעסיקים ועל מזמיני השירותים, הנעים בין 2,550 ל-35.7 אלף שקלים בהתאם לחומרת העבירות. המשרד אף מאפשר לדווח על מעסיקים המפרים את חובותיהם על פי החוק. העיצומים הכספיים אף מתפרסמים בהתאם לחוק באתר משרד העבודה.[1]
בנוסף, חושף החוק גם את מזמיני השירות לתביעות אזרחיות של עובדי קבלן שעבדו בחצריהם במידה וזכויותיהם קופחו, ואף מטיל אחריות פלילית על מנכ"ל או מנהל ברשות ציבורית בגין הפרות מסוימות של חוקי העבודה כלפי עובדי קבלן בחצריו.
החוק מחדד כי על הקבלן תחול אחריות אזרחית ופלילית במידה ובחוזה שנחתם מול הקבלן לא פורטו בכתב רכיבי השכר שישלם הקבלן לעובדיו וכן עלות השכר המינימלית (כולל הצהרת הקבלן על עלויות נוספות, כולל רווח), או במקרה ששילם לקבלן בפועל סכום הנמוך מערך שעות העבודה של העובדים. זאת, על מנת למנוע מצבים של 'מכרזי הפסד' בהם מתחייב הקבלן לספק שירות תמורת סכום הנמוך מהחובות שלו כלפי העובדים מה שיגרור אותו לפגוע בזכויותיהם. בשנת 2023 תיקן משרד העבודה את התקנות המבהירות את ערך השעה בהקשר זה עבור עובדי קבלן בענפי הניקיון, השמירה וההסעדה.[2]