דיני הפלות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קיים שוני גדול בין חוקים המתייחסים להפלה מלאכותית במדינות שונות ובאזורים שונים בעולם. חוקים אלו אף משתנים במהלך הזמן. החקיקה זו נעה בין חופש מוחלט לבצע הפלות, דרך מגבלות מסוימות ועד לאיסור מוחלט.
מדינות רבות מאפשרות הפלה רק בשלב מסוים של ההריון, בהתאם לסיבה בגינה מבקשים לבצע הפלה; ברוב המקרים ניתן לבצע הפלה רק עד 12 שבועות הריון. במקרים חריגים ניתן לבצע הפלה עד 24 שבועות, אם הסיבה היא אונס, גילוי עריות או סיבות סוציו-אקונומיות. בשלבים מאוחרים יותר של ההריון ניתן לבצע הפלה רק אם הסיבה היא פגיעה עוברית או סיכון לבריאותה או חייה של האם.
נכון לשנת 2022, מדינות המתירות הפלות מלאכותית על פי בקשה או מסיבות סוציו-אקונומיות מהוות כ-60% מאוכלוסיית העולם.
הפלה ממשיכה להיות נושא שנוי במחלוקת בחברות ומדינות רבות על רקע דתי, מוסרי, אתי, מעשי ופוליטי. במקומות רבים, גם במקרים שהחוק אוסר או מגביל ביצוע הפלות, אלו נעשות בניוגד לחוק ולעיתים בתנאים סניטרים ירודים..
על פי מחקר משנת 2007 שנערך על ידי מכון גוטמאכר וארגון הבריאות העולמי (WHO), שיעורי ההפלות דומים במדינות שבהן ההליך חוקי ובמדינות בהן הוא מנוגד לחוק[1], זאת בשל חוסר הזמינות של אמצעי מניעה מודרניים באזורים שבהם הפלה אינה חוקית.[2] כמו כן על פי המחקר, מספר ההפלות ברחבי העולם הולך ויורד עקב הגברת הנגישות לאמצעי מניעה.[1]