חסיד (הלכה)
מושג בהלכה היהודית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ביהדות ובהלכה, חסיד הוא אדם העושה מעשים טובים שאינם חובה על פי ההלכה, אלא לפנים משורת הדין על פי רוח ההלכה. וכן המקפיד על חומרות הלכתיות שחובתן היא רק ליחידים במעלה של פרישות וקדושה. אלה הנוהגים בדרך זו בעקביות, מכונים בהלכה בשם "חסידים ואנשי מעשה". ההלכה אינה דורשת מכולם לנהוג כך אלא מיחידי סגולה.
ערך זה עוסק במושג קדום בהלכה המתאר יחידי סגולה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו חסידות (פירושונים).