טנטלוס
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
טנטלוס (ביוונית: Τάνταλος) הוא דמות במיתולוגיה היוונית, מוכר בעיקר בזכות העונש שהוטל עליו על ידי האלים. עונשו של טנטלוס היה לעמוד רעב וצמא בבריכת מים תחת עץ פרי בעל ענפים נמוכים. בכל פעם שהתכופף לשתות ממי הבריכה, נסוגו המים בטרם הספיק ללגום מהם, ובכל פעם ששלח ידו לקטוף פרי, התרוממו הענפים שנשאו את הפרי הנכסף מעבר להישג ידו. הביטוי "ייסורי טנטלוס" מתאר מצב שבו השגת המטרה נכשלת ברגע האחרון שוב ושוב.
אב | זאוס |
---|---|
אם | Plouto |
בן או בת זוג | Dione, Clytia, Euryanassa, Eurythemiste |
צאצאים | ניובה, ברוטיאס, פלופס, Dascylus |
טנטלוס היה בנם של זאוס ושל הנימפה פלוטו. על כן הוא היה מלך בעולם הקדמוני, אביו של ברוטיאס, ששמו בלבד מציין את המונח "בני תמותה" (brotoi). גרסאות אחרות נוקבות בשם טמולוס, "עטור עץ אלון", בנו של סיפילוס מלך לידיה, כשם אביו של טנטלוס. הן טמולוס הן סיפילוס הם שמות הרים בלידיה העתיקה. משום כך, כשם גיבורים יוונים אחרים כדוגמת תזאוס או הדיוסקורוי, לטנטלוס היה גם אב נסתר ואלוהי וגם אב בן אנוש. אבותיו ההרים בני האנוש של טנטלוס הושיבו אותו בלידיה; אילולא כן, הוא היה עשוי להיות ממוקם בפריג'יה (סטראבון xii. 8.21) או בפפלגוניה, שתיהן באסיה הקטנה. טנטלוס הפך לאחד מיושביו של טרטרוס, החלק העמוק ביותר בשאול, ששמור לריצוי עונשם של חוטאים. הקישור של טנטלוס לשאול מודגש על ידי שמותיהם של אימו פלוטו ("שפע", כגון בזהב, ועושר במחצבים אחרים), וסבתו כתוניה ("אדמה").
ילדיו היו פלופס – שמשמו נגזר שמה של פלופונסוס – ניובה האומללה, וברוטיאס. זהות אשתו מוצגת בשלל גרסאות: דיון, שפירוש שמה הוא פשוט "אלה", אפשרי כי פלאיאד היה בעל שם זה; או יוריתמיסטה, בתו של אל הנהר קסנטוס; או יוריאנאסה, בתו של פקטולוס, אל נהר אחר, שניהם באנטוליה; או קליטיה, בתו של אמפידמנטס. טנטלוס, באמצעות פלופס, היה למייסדו של בית אטריוס.
הגאוגרף סטראבון, שציטט מקורות מוקדמים, מציין שעושרו של טנטלוס נבע ממכרות פריג'יה ומהר סיפילוס. בקרבת סיפילוס (או בשמו המודרני, הר ספיל), סממנים ארכאולוגיים שנמצאו מזוהים עם טנטלוס ועם ביתו מאז ימי קדם, והם למעשה חתיים. על הר ימנלר, כשני קילומטרים מזרחה לאקפינר, ישנן שתי אנדרטאות שמציין פאוסניאס: קבר תולוס של טנטלוס (אשר קיבל צביון נוצרי והפך להיות "קבר הקדוש קרלמבוס") ו"כס המלכות של פלופס", שהוא למעשה מזבח מסולע. חציבת סלע מפורסמת יותר שמזכיר פאוסניאס היא האם הגדולה של האלים (קיבלה ליוונים), שנאמר עליה כי גולפה בידי ברוטיאס, אולם למעשה גם היא חתית.