טקס תה יפני
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
טקס התה היפני, המכונה "צ'ה דוֹ" (קאנג'י: 茶道, רומאג'י: chadō, מילולית: "טקס התה") או "צ'ה-נוֹ-יוּ" (קאנג'י: 茶の湯, רומאג'י: cha-no-yu, מילולית: חליטת תה) ביפנית, הוא טקס יפני הכולל הכנת תה, הגשתו לאורחים ושתייתו. הטקס נבנה בהשראת טקס תה סיני המכונה גונג-פו צ'ה. ביפן נהוג היסטורית לשתות תה ירוק בלבד, ולכן רק תה ירוק בסגנון יפני משמש לטקס, ובמיוחד תה אבקתי הקרוי מאצ'ה. לעיתים נדירות משתמשים בתה עלים הקרוי סנצ'ה לצורך ביצוע הטקס, ובמקרה זה חולטים אותם בקומקום כפי שנהוג לחלוט עלי תה, ולא בקערה כפי שנהוג לשתות מאצ'ה. טקס התה הושפע ועוצב על ידי הפילוסופיה הזן בודהיסטית, ויש לו מאפיינים מדיטטיביים.
אירועי שתיית תה ביפן מסווגים לשני סוגים, התכנסויות לא רשמיות (ביפנית- chakai 茶会, מפגשי תה) והתכנסויות רשמיות (chaji, 茶事', אירועי תה). מפגשי התה הלא רשמיים מהווים כמעין מחווה של הסברת פנים עבור אורחים, בהם מוגש תה פשוט (המכונה גם תה דליל) וארוחה קלה. לעומת זאת, אירועי התה הם אירועים רשמיים, הם כוללים ארוחת קאיסקי (סעודה בסגנון יפני קלאסי) מלאה ואחריה הגשה של שני סוגי תה, תה סמיך ותה דליל. אירועי התה יכולים להימשך למעלה מ-4 שעות.
בטקס התה היפני מעניקים תשומת לב מיוחדת לאסתטיקה ולטעם התה, ולעולם לא מבוצע כלאחר יד. זהו טקס אמנותי לכל דבר וכל תנועה בו מחושבת ביותר, כשישנן מספר שיטות נבדלות זו מזו לביצוע הטקס.
טקס התה נחשב לאחד משלוש אמנויות האירוח הקלאסיות, ביחד עם איקבנה והדלקת קטורת (Kōdō). ביחד הן מכונות צ'אדו,