יהדות איטליה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יהדות איטליה היא אחת מהקהילות היהודיות העתיקות באירופה וראשיתה עוד בתקופת בית שני. מלבד הקהילות האיטלקיות השורשיות, במהלך ימי הביניים היגרו אליה יהודים רבים מגרמניה ומצרפת וייסדו בה קהילות לפי מנהגיהם, ולאחר גירוש ספרד באו אליה רבים מן המגורשים וייסדו בה גם קהילות ספרדיות. באיטליה היה אחד המרכזים החשובים של העולם היהודי מהמאה ה-16 עד המאה ה-18 ובמאה ה-20 היו לאיטליה שלושה ראשי ממשלה ממוצא יהודי: אלסנדרו פורטיס, סידני סונינו, ולואיג'י לוצאטי.[1]
בית הכנסת הגדול של רומא | |
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
---|---|
איטליה איטליה ישראל ישראל ארצות הברית ארצות הברית | |
שפות | |
איטלקית, עברית, איטלקית יהודית, טריפוליטאית יהודית | |
דת | |
יהדות | |
נוסח תפילה | |
נוסח איטליה נוסח אשכנז נוסח ספרדי נוסח טריפוליטאי |
תולדות הקהילה כללו עליות ומורדות ביחס השלטון והחברה ליהודים, תקופות של סובלנות ושגשוג, לצד תקופות של גילויי אנטישמיות שבאו לידי ביטוי בהגבלות כלכליות וחברתיות ובגירוש היהודים מערים שונות באיטליה.
כ-8,000 יהודי איטליה (מתוך 64 אלף) נרצחו בשואה.[2]
יהודי איטליה מונים כיום כ-35,000 איש, כאשר לפי הגדרה כוללנית יותר ביחד עם יהודים למחצה (popolazione ebraica allargata), צאצאים לנשואי תערובת - מגיע מספר תושבי איטליה המגדירים עצמם כיהודים ליותר מ-45 אלף איש.[3]