יורם (מלך ישראל)
דמות מקראית; מלך ישראל, בנו של אחאב בן עמרי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יוֹרָם (יְהוֹרָם) הוא דמות מקראית, לפי הכרונולוגיה המסורתית מלך על ממלכת ישראל בשנים 851/0 עד 842 לפנה"ס. היה בנם של אחאב ואיזבל, וירש את כס המלכות לאחר שאחיו אחזיה נפטר ללא בן.
איור משנת 1553 (פרומפטואריום איקונום אינסיגניאורום) | |||||||
לידה | המאה ה-9 לפנה"ס | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
נרצח |
842 לפנה"ס יזרעאל, ממלכת ישראל | ||||||
מדינה | ממלכת ישראל | ||||||
שושלת בית עמרי | |||||||
| |||||||
|
בימיו שררה ידידות עם ממלכת יהודה תחת המלכים יהושפט, יהורם ואחזיה, אתם היה בקשרי משפחה בעקיבות נישואיי עתליה[1] ליהורם בן יהושפט. שתי הממלכות סייעו זו לזו במלחמותיהן. יורם נכשל בדיכוי מרד מואב שהחל בימי אחיו, וגם מלחמתו בארם-דמשק לא צלחה. לפי כתובות אשוריות היה יורם שותף לברית מלכים אזורית נגד שלמנאסר השלישי מלך אשור[דרוש מקור].
בסוף מלכותו אירע מרד יהוא: הפיכה שלטונית בישראל בתמיכת הנביא אלישע שפעל בימיו, ובה מצא יורם את מותו.
יורם נזכר במקרא כמלך חוטא שעשה הרע בעיני ה', אך המקרא טורח להדגיש שחטא פחות מאביו אחאב, וצמצם את העבודה הזרה:
"וַיַּעֲשֶׂה הָרַע בְּעֵינֵי ה' רַק לֹא כְאָבִיו וּכְאִמּוֹ, וַיָּסַר אֶת-מַצְּבַת הַבַּעַל אֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו: רַק בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל דָּבֵק, לֹא סָר מִמֶּנָּה"[2].