לוקה קאראג'אלה
משורר, סופר ומתרגם רומני (1893–1921). / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
לוקה יון קאראג'אלה, או גם לוקי (Luki או Luchi או Luky) קאראג'אלה (ברומנית: Luca Ion Caragiale 3 ביולי 1893 – 7 ביוני 1921) היה משורר, סופר ומתרגם רומני, שתרומותיו היו סינתזה של סימבוליזם, אסכולת הפארנאס וספרות מודרניסטית. הקריירה שלו, שנקטעה על ידי דלקת ריאות, יצרה בעיקר שירה לירית בעלת מאפיינים קוסמופוליטיים, העדפות מובהקות לתחדישים וארכיאיזמים (אנ'), וטיפול מרצון בקיטש כנושא פיוטי. נושאים אלה נחקרו בצורות פואטיות שונות, החל מהקונבנציונליזם של Formes fixes (אנ')[hebrew 1] שחלקם היו מיושנים כבר אז, ועד לאימוץ מרדני של שירה מודרנית. שירתו זכתה לאחר מותו לתשומת לב ביקורתית ולבסוף נאספה במהדורה משנת 1972, אך עוררה ויכוחים בין היסטוריונים ספרותיים על חשיבותו ההקשרית של המחבר.
לוקה קאראג'אלה בין הפסנתרנית צ'לה דלאוורנצה (אנ') והסופר פנאיט איסטרטי. התמונה צולמה בברלין, 1911 או 1912. | |
לידה |
3 ביולי 1893 בוקרשט, ממלכת רומניה |
---|---|
פטירה |
7 ביוני 1921 (בגיל 27) בוקרשט, ממלכת רומניה |
מדינה | רומניה |
מקום קבורה | בית הקברות בלו |
שפות היצירה | רומנית |
בנו של המחזאי יון לוקה קאראג'אלה ואחיו למחצה של הסופר מאטיי קאראג'אלה, לוקה הפך גם לחתנו של הקומוניסט המיליטנטי אלכסנדרו דוברוג'אנו-גריה. היה זה יחד עם אחיו של אלכסנדרו, הפילוסוף יונל גריה (אנ'), שלוקה כתב את יצירת הסיפורת השיתופית (אנ') והרומן היחיד שכתב בשם Nevinovățiile viclene ("הנאיבים הערמומיים"), שבו הוא גרם למחלוקת באופן הצגתו של אהבת מתבגרים. כאן ובשיריו המודרניסטיים השונים הקפיד קאראג'אלה להטיל ספק בתפיסות המקובלות של אהבה ורומנטיקה.