לנצ'יה אלפא
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
לנצ'יה אלפא (באיטלקית: Lancia Alfa) היא מכונית בסגנון מכונית עידן פליז בתצורת קבריולה, (תצורת הדגם הייתה קרויה באיטלקית "Phaeton" כפול: דגם קבריולה, 4 מושבים), שיוצרה על ידי יצרנית הרכב האיטלקית לנצ'יה בשנת 1908. הדגם "לנצ'יה אלפא" היה "הדגם הראשון של מכונית שיוצר על ידי חברת לנצ'יה.[1]
עובדות מהירות מאפיינים כלליים, נקרא גם ...
מאפיינים כלליים | |
---|---|
נקרא גם |
Lancia 12 HP, Lancia Tipo 51 |
יצרן | לנצ'יה |
שנות ייצור | 1908 |
הרכבה | איטליה איטליה |
מודל קודם | אין |
מודל אחריו |
|
אורך | 3,800 מ"מ |
רוחב | 1,615 מ"מ |
משקל | 710 ק"ג |
בסיס גלגלים | 2,820 מ"מ |
מפרט טכני | |
מנוע | 4 צילינדרים, בטור, 2,544 סמ"ק המפיק 28 כ"ס ב-1,800 סל"ד |
הילוכים | תמסורת ידנית - 4 מהירויות |
מהירות מרבית | 90 קמ"ש |
מעצב | וינצ'נזו לנצ'יה |
סגירה
הדגם "לנצ'יה אלפא" יוצר במספר תצורות נוספות: לנדולט, לימוזינה וקופה.[2]
הדגם הוצג לראשונה בתערוכת הרכב בטורינו ב-18 בינואר 1907.
מערכת ההיגוי הורכבה בצד ימין של הרכב.
סך הכול יוצרו 137 יחידות.