מאוזוליאום סלאח א-דין
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המאוזוליאום של סלאח א-דין (בערבית: ضريح صلاح الدين الأيوبي) הוא מקום מנוחתו וקברו של הסולטאן האיובי סלאח א-דין. המבנה צמוד למסגד אומיה בדמשק שבסוריה.[1] הוא נבנה בשנת 1196, שלוש שנים לאחר מותו של סלאח א-דין.[2] במקור, מתחם הקבר כלל את קבריהם של סלאח א-דין ושל מדרסה אל-עזיזיה, שנותרו מהם רק שרידים מעטים: כמה עמודים וקשת פנימית הסמוכה לקבר סלאח א-דין.[3]
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מבנה אדריכלי, מאוזוליאום |
מיקום | דמשק |
מדינה | סוריה |
הקמה ובנייה | |
סגנון אדריכלי | האימפריה העות'מאנית, השושלת האיובית |
קואורדינטות | 33°30′44″N 36°18′21″E |
במאוזוליאום נמצאים כיום שני סרקופגים: האחד עשוי עץ, שאמור להכיל את שרידי סלאח א-דין, והשני עשוי שיש, נבנה כמחווה לסלאח א-דין בסוף המאה ה-19 על ידי הסולטן העות'מאני עבדול חמיד השני ושוחזר מאוחר יותר על ידי קיסר גרמניה וילהלם השני.[4][5] יחד עם סרקופג השיש, הניח וילהלם השני, גם זר ברונזה מוזהב על סרקופג השיש, שהוסר אחר כך על ידי פייסל הראשון או לורנס איש ערב שהפקידו אותו מאוחר יותר במוזיאון המלחמה האימפריאלי.[3]