מדד שארפ
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מדד שארפ (אנגלית: Sharpe ratio או Sharpe index) הוא מדד לביצועים של תיקי השקעות. הוא מודד את עודף התשואה ליחידת סיכון על נכסי השקעה. ככל שהתשואה גבוהה יותר ביחס לסיכון כך המדד גבוה יותר. המדד פותח על ידי הכלכלן האמריקאי וחתן פרס נובל לכלכלה ויליאם שארפ ב-1966. בתחילה קרא שארפ למדד בשם "תיגמול לשונות" (Reward to variability), אך עם פרסומו התקבע המדד בשמו הנוכחי.