מוסר (הלכה)
מושג הלכתי המגדיר אדם שמוסר אחרים או ממונם לידי השלטון ("מלשין") / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מוֹסֵר (במקור: מסור) הוא תואר לאדם המלשין על חברו למלכות, דינו של אדם זה, שהוא מוגדר כרודף ועל כן, מותר להרוג אותו כדי למנוע ממנו למסור את חבירו, מסירה זו, היא בין על עוול ממוני (כגון העלמת מס) ובין על עבירה פלילית. הסיבה שהמוסר מוגדר כרודף הוא בעקבות החשש שהמלכות תהרוג את הנמסר, אף במקום שלפי כללי המלכות אין דינו מוות.
עובדות מהירות תלמוד בבלי, משנה תורה ...
תלמוד בבלי | מסכת ברכות, דף נ"ח, עמוד א'; מסכת גיטין, דף ז', עמוד א'; מסכת בבא קמא, דף קי"ז, עמוד א' |
---|---|
משנה תורה | ספר נזקים, הלכות חובל ומזיק, פרק ח', הלכות א'–י"א |
שולחן ערוך | חושן משפט, סימן שפ"ח |
סגירה