המלוכה הדנית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המלוכה הדנית היא מוסד חוקתי ותפקיד היסטורי בממלכת דנמרק. הממלכה כוללת לא רק את דנמרק, אלא גם את האזורים האוטונומיים של גרינלנד ואיי פארו. המלוכה מיוצגת כיום על ידי פרדריק העשירי, מלך דנמרק, שעלה לכס המלכות עם הוויתור על הכס של אמו, מרגרטה השנייה, ב-14 בינואר 2024. השמות המלכותיים הדנים מתחלפים לסירוגין באופן מסורתי בין "פרדריק" (Frederik) לבין "כריסטיאן" (Christian), כאשר מרגרטה השנייה לקחה למעשה את מקומו של כריסטיאן. לפיכך, יורש העצר של דנמרק הוא כריסטיאן, נסיך דנמרק.
דגל הוד מלכותו מלך דנמרק | |
נוכחי: פרדריק העשירי | |
תואר | הוד מלכותו |
---|---|
השליט הראשון בבית זה | גורם הזקן |
תקופת המלוכה | 958–הווה (כ־1,066 שנים) |
מעון רשמי | אמיליאנבורג |
שטח שיפוט | דנמרק, ממלכת דנמרק |
kongehuset | |
המלוכה הדנית היא מונרכיה חוקתית, וככזו, תפקידו של המונרך מוגדר ומוגבל על ידי חוקת דנמרק, המתייחסת אליו בתואר "המלך" (Konge).[1] המונרך ומשפחתו הקרובה ממלאים מגוון של תפקידים רשמיים, טקסיים, דיפלומטיים וייצוגיים. הסמכות הניהולית האולטימטיבית על הממשלה היא עדיין המלך ומתבצעת באמצעות סמכויותיו. בפועל, בסמכויות אלו נעשה שימוש אך ורק על פי חוקי הפרלמנט או המוסכמות המקובלות.[1] תפקידי המונרך מוגבלים למעשה לחלוקת תארים ומינוי ראש ממשלת דנמרק.
ממלכת דנמרק המאוחדת הוקמה על ידי המלכים הוויקינגים גורם הזקן ובנו האראלד הראשון במאה העשירית, ובכך דנמרק היא המלוכה הוותיקה ביותר באירופה.[2] במקור הייתה דנמרק מונרכיה נבחרת, ורק במאה ה-17 היא הפכה למונרכיה העוברת בירושה, בתקופת מלכותו של פרדריק השלישי. מעבר למונרכיה חוקתית בוצע ב-1849 עם כינונה של החוקה הראשונה. בית המלוכה הנוכחי הוא ענף של בית גליקסבורג, שמקורו משלזוויג-הולשטיין שבגרמניה. זהו אותו בית שממנו יצאו בית המלוכה של נורווגיה ומשפחת המלוכה היוונית לשעבר. עם עלייתה לכס המלוכה, הייתה מרגרטה השנייה למלכה האישה השנייה לאחר מרגרטה הראשונה, שמלכה על ארצות סקנדינביה בשנים 1375 – 1412, בתקופת איחוד קאלמאר.