מלכי-צדק
דמות מקראית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מַלְכִּי-צֶדֶק מלך שלם, היא ירושלים[1], כהן לאל עליון, הוא דמות מקראית. דמותו החידתית במקרא קנתה לו מעמד מיוחד בקרב חוגים שונים ביהדות בית שני, ומאוחר יותר, גם בנצרות. ככל הנראה, למלכי ירושלים היה שם שעבר בירושה בין מלכי העיר,[דרוש מקור] וכך נקרא המלך בימי יהושע בן נון אדני צדק (יהושע, י', א').
ערך זה עוסק בדמות מקראית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מלכיצדק (פירושונים).
יש אומרים שנקרא על שם האל הכנעני הראשי בעל, שעל שמו נקרא גם כוכב צדק[2]; אחרים מקבילים לשמות "צדקמלך" (המופיע כמלך לפש ובכתובת מכרכמיש (אנ')) ו"צדקא" (מלך אשקלון ושם מכתובת פיניקית מכתי), המזכירים כנראה את אל הצדק הכנעני (אנ') (המופיע בשם זה אצל פילון איש גבל ודמסקיוס).[3]