מפקד האוכלוסין בארץ ישראל (1931)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היה מפקד האוכלוסין השני של שלטונות המנדט הבריטי בארץ ישראל והוא נערך ב-18 בנובמבר 1931, בניהולו של מייג'ור א' מילס. המפקד הקודם היה מפקד 1922 של ארץ ישראל, ולא נערך מפקד נוסף בארץ-ישראל על ידי הממשל הבריטי. לאחר קום המדינה נערכו מפקדי אוכלוסין בישראל.
על בסיס נתוני מפקד 1931 נערך סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל עבור ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל שפעלה בתחילת שנת 1946.[1] הנתונים חושבו ליום 1 באפריל 1945[2] ופורסמו לאחר מכן ושימשו גם את ועדת אונסקו"פ שפעלה בשנת 1947.
במפקד נמצא כי בארץ ישראל הייתה קיימת אוכלוסייה של 1,035,821 (1,033,314 בניכוי מספרם של הכוחות המזוינים של בריטניה) - עלייה של 36.8% מאז 1922. האוכלוסייה היהודית גדלה ב-108.4%, בעקבות גלי העלייה.
האוכלוסייה חולקה לפי דת: 759,717 מוסלמים, 174,610 יהודים, 91,398 נוצרים,[3] 9,148 דרוזים, 350 בהאים, 182 שומרונים ו-421 "חסרי דת". בעיה מיוחדת נוצרה בספירת הבדואים הנוודים שבדרום, שלא ששו לשתף פעולה. האומדנים של כל שבט נעשו על ידי קצינים של הממשל המחוזי, על פי תצפית מקומית. מתוך 759,717 המוסלמים, 66,553 אנשים נמנו בשיטה זו. מספר הכוחות הבריטיים הזרים שהוצבו בארץ-ישראל ב-1931 הסתכם בכ-2,500.