נבו (אל)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
נבו הוא אל החוכמה והכתב הבבלי, בנו של מרדוך. בת זוגו של נבו היא האלה תשמתום. במקור, הסגידה לאל נבו הגיעה למסופוטמיה מהאמורים, כנראה במקביל למרדוך. מרדוך הפך לאל הבבלי המרכזי ואילו נבו שכן במקדש א-זידה בעיר בורסיפה. על פי התיאורים שהשאיר אחריו המלך הבבלי אפיל-סין, הוא היה זה שהוביל לבניית המקדש. בתחילה נקרא "סופר ומזכיר למרדוך" ואחר כך כבנו של מרדוך ושרפניתום. בחג ראש השנה הבבלי נהגו להעביר את פסל נבו מהמקדש בבורסיפה לבבל כדי לאחדו עם אביו, מרדוך.
עובדות מהירות תרבות, אלים מקבילים ...
פסל האל נבו מהמאה ה-8 לפנה"ס, במוזיאון הלאומי של עיראק | |
תרבות | אכד, בבל |
---|---|
אלים מקבילים | הרמס, מרקורי, תחות |
אב | מרדוך |
אם | צרפניתו (אנ') |
בן או בת זוג | Tashmetum |
סגירה
נבו שימש כפטרון הסופרים, בדומה לאלה ניסבה השומרית. סמליו הם עזרי הכתב: טבלת החימר ועט הכתיבה. מוצג לבוש בכובע עם קרניים ועומד כשידיו משולבות ככומר. רוכב על הדרקון המכונף של מרדוך (סירוש).
פסל של נבו מכלח שנבנה בתקופת תגלת פלאסר השלישי מוצג במוזיאון הבריטי.