נרקיסוס
דמות במיתולוגיה היוונית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
נרקיסוס (ביוונית: Νάρκισσος) הוא דמות מהמיתולוגיה היוונית. האלה נמסיס הענישה אותו על יהירותו וגרמה לו להתאהב בבבואתו. הוא לא אכל או שתה עד שלבסוף מת. הנימפות רצו לשרוף את גופו, אך הוא הפך לנרקיס. הוא היה גיבורם של אנשי טספיה (עיר בבויאוטיה שביוון העתיקה) ונודע לרוב בשל יופיו.
נרקיסוס מאת קאראווג'ו, 1594–1596 (הגלריה הלאומית האיטלקית לאמנות עתיקה, רומא | |
תרבות | מיתולוגיה יוונית |
---|---|
אב | קפיסוס |
אם | לירופה |
נרקיסוס היה בנם של אל הנהר קפיסוס והנימפה ליריופה(אנ'). נרקיסוס היה בעל יופי יוצא דופן, יופי שמשך אליו נערות ונערים כאחד. הוא מתואר כבעל עור בהיר כשלג, עיניים כחולות ושיער חום זהוב ובעל מבנה גוף רזה מה שגרם לו לתעתע בין המינים ובכך לגרום למשיכה של שני המינים. נרקיסוס דחה את חיזוריהם של אלו ושל אלו והתנכר לכולם. לאחר שדחה בזלזול את הנימפה אכו, שהתאהבה בו נואשות, החליטה האלה נמסיס להענישו על יהירותו ואכזריותו והטילה עליו קללה - אהבה עצמית ללא גבולות. יום אחד טייל נרקיסוס ליד אגם והתכופף כדי לשתות מים. כאשר ראה את דמותו נשקפת אליו מן המים מיד התאהב בעצמו ולא יכול היה לנתק את מבטו מבבואתו, עד שמת מצמא. במקום שבו מת צמח פרח הנרקיס. לאגדת נרקיסוס כמה גרסאות: אחת מתוך ה"מטמורפוזות" של אובידיוס, אחת מתוך ה"מדריך ליוון" של פאוסניאס ואחת מתוך גיליונות פפירוס שנמצאו בעיר אוקסיריניכוס.