סילוגיזם
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הסילוגיזם (מיוונית: συλλογισμός - syllogismos) או היקש הוא מונח יסוד בלוגיקה האריסטוטלית. הסילוגיזם הוא טיעון לוגי המורכב משלוש טענות: שתי הנחות ומסקנה אחת הנובעת מהן בהכרח. לדוגמה, הסילוגיזם הבא:
- כל בני האדם הם בני תמותה (הנחה ראשית)
- כל היוונים הם בני אדם (הנחה משנית)
- לכן: כל היוונים הם בני תמותה (מסקנה)
הסילוגיזם הוא הצורה המופתית של ההיסק הדדוקטיבי בלוגיקה של אריסטו. כוחו של הסילוגיזם בכך שהוא מבטיח את אמיתותה של מסקנה אם ידוע שהנחותיה אמיתיות, כלומר הוא צורה של היסק בעל תקפות לוגית. הטענות המקושרות בסילוגיזם האריסטוטלי הן קטגוריות (categorical), דהיינו בכל אחת מהן מוכל נשוא על נושא, ומשום כך יש המכנים את הסילוגיזם הקלאסי "סילוגיזם קטגורי". בעקבות אריסטו, נעשה שימוש במונח 'סילוגיזם' גם לתיאורם של היסקים הכוללים טענות מסוגים אחרים, למשל סילוגיזם היפותטי וסילוגיזם סטטיסטי.