עבד אל-ע'ני א-נאבולסי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שיח' עבד אל-ע'ני בן אסמאעיל א-נאבולסי (בערבית: عبد الغني بن إسماعيل النابلسي; נכתב גם: עבד אלגני אלנאבלאסי. 1641–1731), היה חוקר אסלאם סוני וסופי באמונתו, נולד בדמשק בשנת 1641 למשפחה של חכמי דת אסלאמים. למרות שמשפחתו אינה במקורה משכם (נאבלוס), השם "א-נאבולסי" ניתן לבניה בזכות שהות קצרה של אחד מבני המשפחה באזור במאה ה-14.[1] אביו, אסמאעיל עבד אל-ע'ני, היה משפטן בבית הספר החנפי של האסלאם הסוני אשר תרם רבות לספרות הערבית. א-נאבולסי התייתם בגיל צעיר.
לידה |
19 במרץ 1641 דמשק, האימפריה העות'מאנית |
---|---|
פטירה |
5 במרץ 1731 (בגיל 89) דמשק, האימפריה העות'מאנית |
מדינה | סוריה |
ידוע בשל | חכם דת מוסלמי |
השקפה דתית | אסלאם |
עוד לפני גיל 20 לימד ועסק בפסקי דין מוסלמיים (פתווה). הוא שילב בין שתי תפיסות סופיות הקאדריה והנקשבנדיה. לאחר גיל 20 למד בביתו במשך 7 שנים את כתבי הקודש ולאחריהן לימד במסגד האומיי בדמשק והפך מוכר בכל רחבי האזור כחוקר אסלאמי מוכשר. הוא סייר ולימד במקומות רבים בעולם: באיסטנבול (1664), לבנון (1688), ירושלים (1689), מצרים (1693), ערב הסעודית (1693) וטריפולי (1700).[2]
הוא נפטר ונקבר בדמשק בשנת 1731 בגיל 90.