עבודה זרה
תפיסת הפגאניות בעיני היהדות / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות שאינן אלהי ישראל, כפי שמתייחסת לפולחן כזה היהדות. זוהי אחת משלוש המצוות החמורות של יהרג ואל יעבור, ואחת משבע מצוות בני נח.
לאורך הדורות, היהדות, הנצרות והאסלאם, שלוש דתות מונותאיסטיות המאמינות באל מופשט, נאבקו לא רק זו בזו אלא גם נגד דתות פוליתאיסטיות שהיו נפוצות בין עמי האזור. יצוין כי לפי רוב הדעות ביהדות, הנצרות נחשבת לעבודת אלילים שכן אין בנצרות ייחוד האל אלא שילושו והגשמתו בדמות אדם (ישו), וכן הנצרות הקתולית עושה שימוש נרחב בפסלונים.
מנקודת המבט היהודית המסורתית, עיקר המאבק בעבודה זרה התרחש בתקופת המקרא, בעת צמיחתה של היהדות בארץ כנען, כאשר כבר הייתה בה תרבות אלילית כנענית נפוצה. המקרא מתאר מאבק זה. מתוך מקורות מאוחרים יותר, כמו התלמוד, ניתן ללמוד על תוצאות המאבק.
שלילת הגשמות ושלילת התארים הם מהנושאים המרכזיים בפילוסופיה היהודית.