עכירות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עכירות (באנגלית: Turbidity) היא מדד פיזיקלי המבטא את צפיפות החלקיקים בתמיסה קולואידית שבה החלקיקים נשארים בתרחיף בגלל גודלם. העכירות גדלה ככל שצפיפות החלקיקים עולה. עכירות היא תוצאה של פיזור אור. כדי שאור יתפזר, על הגוף המפזר להיות לפחות בגודל של חצי מאורך הגל המוקרן עליו.[דרוש מקור] העין האנושית תקלוט עכירות רק בריכוז גבוה יחסית, ועכירות נמוכה לא תיראה בעין בלתי מזוינת. כאשר העכירות בנוזל נראית לעין האנושית, פירוש הדבר שהחלקיקים בנוזל מפזרים אור בתחום האור הנראה (660nm).
עכירות היא ערך הנמדד במים ומשמש להערכת טיבם של מי שתייה, מים מינרליים, מי בריכות שחייה ומי קולחין. מים עכורים נחשבים למים שיש בהם ריכוז גבוה של מוצקים מרחפים (Total suspended solids) ומטען גבוה של חיידקים.