פגיעה במאמץ המלחמתי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פגיעה במאמץ המלחמתי (בגרמנית: Wehrkraftzersetzung) הוא מונח משפטי מתקופת גרמניה הנאצית, שנטבע בשנת 1938 בצו של ממשלת גרמניה הנאצית בו ביקש אדולף היטלר לדכא כל התנגדות למשטר הנאצי או לוורמאכט. על פי הצו, הסתה, חתרנות, "ערעור המורל הצבאי", המרדה ותבוסתנות נחשבות כעבירות שדינן עונש מוות.
הצו המקורי חל רק על אנשי צבא, אך לאחר שנה יצא צו נוסף החל על כלל אזרחי המדינה.
אזרחים רבים נשפטו על פגיעה במאמץ המלחמתי לאחר שהביעו ביקורת על ההנהגה הפוליטית או על הצבא; רובם הוצאו להורג. סרבני מצפון, בפרט, הורשעו לעיתים קרובות בפגיעה במאמץ המלחמתי והוצאו להורג. אמנם הסרבנות הייתה מותרת על פי החוק, אך הרשעת הסרבנים נעשתה כדי להרתיע אחרים.
בשנים 1998–2002 בוצעו שינויים רבים במשפט הפלילי הגרמני, ונמחקו מספרי החוקים הסעיפים על פגיעה במאמץ המלחמתי. כל גזרי הדין שנגזרו על ידי מערכת המשפט הנאצית הוכרזו כבלתי-צודקים ובטלים.