נורה פלואורסצנטית
סוג של נורה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
נורה פלואורסצנטית (בסלנג העברי: "נורת נאון") היא נורה חשמלית המאירה באמצעות יצירה של קרינה פלואורסצנטית.
את הנורה הפלואורסצנטית המציא הצרפתי ז'ורז' קלוד (Georges Claude) בשנת 1911, על בסיס שפופרת הפלואורסצנט אותה המציא אנרי בקרל בשנת 1867.
לנורה הפלואורסצנטית נצילות היכולה להגיע עד 95 לומן לוואט (נורה פלואורסצנטית סטנדרטית (T8) בהספק של 36W מפיקה 2,350 לומן), ואורך חיים שיכול להגיע עד 20,000 שעות עבודה. נורה זו צריכה אביזרי עזר לשם הפעלתה כמו מתנע (סטרטר) ומשנק המחובר בטור לוויסות עוצמת הזרם לנורה.
ישנן נורות פלואורסצנטיות קומפקטיות הדומות יותר בגודלן ובצורתן לנורת ליבון (להט), שהשימוש בהן הולך וגדל בשל ההספק הנמוך שלהן וההדלקה המהירה שלהן. ההדלקה המהירה נובעת משימוש במשנקים אלקטרוניים. לנורה זו אורך חיים גבוה יותר מזה של נורות ליבון. החל משנת 2012, נאסר לשווק בישראל נורות ליבון בהספק מעל 60 ואט, ולכן נורות פלואורסצנטיות קומפקטיות הן האופציה המובילה בתחום זה.