פסוקי דזמרא
חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח" / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח". התפילה במתכונתה כיום מורכבת מפסוקים הלקוחים מהתנ"ך - מספר שמות, משלי, דברי הימים ובעיקר מספר תהילים. אף שברכת "ברוך שאמר" הפותחת את פסוקי דזמרא וברכת "ישתבח" המסיימת אותם לא נזכרו בש"ס, מצאנו שהרי"ף כתב: " ותיקנו רבנן למימר ברכה מקמייהו וברכה מבתרייהו, ומאי ניהו, ברוך שאמר וישתבח. הלכך מיבעי ליה לאיניש דלא לאישתעויי (שלא לשוחח) מכי מתחיל בברוך שאמר עד דמסיים לשמונה עשרה" (על ברכות, לב)[1] [קבעו רבננו לאמר ברכה לפניו וברכה אחריו, ומה הן "ברוך שאמר" ו"ישתבח". לכן רצוי של לשוחח משהתחיל ב"ברוך שאמר" עד שסיים ב"שמונה עשרה"].
על חשיבותם הגדולה של פסוקי דזמרא, ניתן ללמוד מתשובות הגאונים[2]: ”...אחרי שהם מצווה מן הכתוב הנאמר (דברים, י', כ"א) "הוא תהלתך והוא אלהיך"”. כן גם כותב הגאון מווילנה[3] שאמירת פסוקי דזמרא היא דאורייתא מפסוק זה.