קוינוביון
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קוׂינוׂבּיוׂן (ביוונית: κοινόβιον. מילולית: "חיים משותפים" או קומונה), או קֶנוׂבּיוּם (לטינית: cenobium, בלטינית של ימיה"ב סֶנוביום או צֶנוביום), הוא מנזר שיתופי, בו חיים, לומדים, מתפללים, ואוכלים נזירים, תוך חיי שיתוף. המילה קוינוביון נטבעה במקור כדי לתאר את קהילת תלמידי פיתגורס שחיו חיי שיתוף ולמידה בקרוטונה. בהודו נזירים בודהיסטים פיתחו צורת חיים דומה לאחר מותו של גאוטמה בודהה, וכיום הרוב המוחלט של הנזירים הבודהיסטים בעולם חיים בצורת קוינוביון. כמה מאות שנים לאחר מכן גם נזירים נוצרים אימצו צורת חיים זו.