קתדרלת סנטה מריה דל פיורה
הקתדרלה של העיר פירנצה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קתדרלת סנטה מריה דל פיורה (באיטלקית: Cattedrale di Santa Maria del Fiore) היא הקתדרלה של העיר פירנצה. סנטה מריה דל פיורה היא אחת הקתדרלות הגדולות ביותר בעולם. פירוש שמה של הקתדרלה הוא "מרים הקדושה של הפרחים" על שם סמל העיר ושמה - פירנצה (מלשון פרחים). הקתדרלה ידועה כאחת מנקודות הציון החשובות ביותר ברנסאנס האיטלקי וכן גם בזכות כיפתה המפוארת שנבנתה במאה ה-15 על ידי פיליפו ברונלסקי והיתה הכיפה הגדולה באירופה.
מידע כללי | |
---|---|
סוג | קתדרלה |
על שם | מרים, אם ישו |
כתובת | Piazza del Duomo, Florence |
מיקום | פירנצה |
מדינה | איטליה איטליה |
זרם | נצרות קתולית |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | 1296–1436 (כ־140 שנה) |
תאריך פתיחה רשמי | 8 בספטמבר 1296 |
חומרי בנייה | שיש, לבנה |
אדריכל | ארנולפו די קמביו, Francesco Talenti, אנדראה פיזאנו, פיליפו ברונלסקי, ג'וטו די בונדונה |
סגנון אדריכלי | אדריכלות גותית, אדריכלות הרנסאנס |
מידות | |
אורך | 153 מ' |
רוחב | 90 מ' |
גובה | 116.5 מטר |
גובה פנימי | 43 מטר |
שטח | 8,300 מטר רבוע |
קואורדינטות | 43°46′23″N 11°15′25″E |
www | |
קומפלקס הקתדרלה כולל את הקתדרלה עצמה השוכנת מול כיכר Piazza del Duomo (כיכר הקתדרלה), המכיל מגדל פעמונים שבנה ג'וטו די בונדונה ואת הבפטיסטריום של פירנצה (בית הטבילה). בניית הקתדרלה מומנה ברובה על ידי בית מדיצ'י והיא נבנתה במשך כ-200 שנים החל מהמאה ה-13. חזית הכנסייה הושלמה למעשה רק במאה ה-19 בסגנון התחייה הגותית. הקתדרלה מצופה כולה בשיש לבן, ירקרק וורוד, כפי שהיה נהוג במבנים איטלקיים נוספים שנבנו בתקופה זו.
בניית הקתדרלה הביאה לפריצת דרך בהתפתחות אדריכלות הרנסאנס ובהנדסת מבנים של אותה תקופה. האדריכל, שהיה באותה תקופה גם המהנדס ומנהל הבנייה בפועל, נאלץ להמציא מכונות מיוחדות וציוד הנדסי מתוחכם במיוחד עבור בניית כיפת הענק שנבנתה ללא פיגומים. הכיפה, בקוטר של 43 מטרים, הייתה בתקופתה הכיפה הגדולה ביותר בעולם לאחר שעקפה את כיפת הפנתאון ברומא שהייתה הגדולה ביותר ב-1,400 השנים שקדמו לה. פנים הכיפה מקושט בוויטראז'ים ובפרסקאות שצוירו על ידי חלק מגדולי הציירים האיטלקים של אותה תקופה.
הבפטיסטריום של פירנצה (בית ההטבלה) הסמוך נמצא במרכז הכיכר והוא הבניין העתיק ביותר בעיר. מקורו למעשה הוא מקדש פגני מתקופת האימפריה הרומית. המבנה ידוע בזכות דלתות הברונזה המוזהבות שלו בעלות העיטורים והפסלים מהתקופה הגותית ועד לרנסאנס.