רפואת ימי הביניים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רפואת ימי הביניים במערב אירופה הייתה ערב רב של רעיונות מהעת העתיקה, של השפעות רוחניות ושל מה שזיהה קלוד לוי-שטראוס כ"תסביך השמאני" וכ" הסכמה הכללית החברתית". בתקופה זו לא הייתה בנמצא מורשת המושתתת על רפואה מדעית, ותצפיות היו נתונות להשפעות רוחניות.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
בימי הביניים המוקדמים, בעקבות שקיעת האימפריה הרומית, הידע הרפואי המקובל התבסס ברובו על טקסטים יווניים ורומיים אשר שרדו ושומרו במנזרים ובמקומות נוספים. עם זאת, הרעיונות באשר למקור המחלות ולמרפאן לא היו חילוניים לחלוטין, אלא היו מבוססים אף על השקפת עולם בה שיחקו גורמים כדוגמת גורל, חטא והשפעות אסטרולוגיות תפקיד שווה לזה של כל גורם גופני שהוא.[דרוש מקור] בדומה לכך, יעילותו של מרפא נקשרה באמונותיהם של החולה ושל הרופא יותר מאשר בראיה מציאותית. כך, מרפא גופני היה לעיתים תכופות משני להתערבות רוחנית.