שירת למך
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שירת למך, היא השירה הראשונה במקרא ומן השירות העתיקות ביותר בשפה העברית. השירה מופיעה בספר בראשית, פרק ד', פסוקים כ"ג–כ"ד, כחלק מהרשימה הגניאולוגית של קין המופיעה בבראשית, ד'. בשירה זו, סיפר למך לשתי נשותיו, עדה וצלה, כי רצח אדם מבוגר וילד.
שירת למך |
---|
|
בראשית, ד', כ"ג–כ"ד |
למך בן מתושאל הוא אביהם של שלושה ממניחי יסודות התרבות הראשונים במקרא, יבל: ”אֲבִי יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה” (בראשית, ד', כ'), יובל: ”אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב” (בראשית, ד', כ"א) אשר ילדה לו עדה, ותובל קין: ”לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל” (בראשית, ד', כ"ב). אימו של תובל קין היא צילה, שילדה לו גם את נעמה אך עיסוקה אינו נזכר במקרא.