שמיטת קרקעות
מצווה דאורייתא מהמצוות התלויות בארץ שחלה בכל שנת שמיטה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ביהדות, שמיטת קרקעות היא מצווה מן המצוות התלויות בארץ שחלה בכל שנה שביעית, המכונה שנת שמיטה. המצווה כוללת את החובה, להימנע מעבודת האדמה, להפקיר את גידולי הקרקע ולנהוג בקדושה בפירות הגדלים בשנה זו. מצווה זו היא הענף העיקרי של מצוות השמיטה. פירות הגדלים בשנה זו מכונים "פירות שביעית", שלשימוש בהם ישנם דינים מיוחדים עקב קדושתם. ערך זה עוסק בשמיטת הקרקעות עצמן.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
עובדות מהירות מקרא, משנה תורה ...
מקרא | שמות, כ"ג, י"א |
---|---|
משנה תורה | ספר זרעים, הלכות שמיטה ויובל, פרק ז' |
ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה קל"ד ספר החינוך, מצווה פ"ד |
סגירה
שנת השמיטה האחרונה הייתה שנת ה'תשפ"ב והבאה תהיה שנת ה'תשפ"ט. ריענון
מצווה זו היא מצווה התלויה בארץ, כלומר נוהגת רק בארץ ישראל. במהלך הדורות, בשל שינויים באזורים שהיו בשליטה יהודית או התיישבות יהודית, גבולות האזורים בהם חלה מצוות השמיטה השתנו.