היכחדות שפה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
היכחדות שפה הוא מושג בבלשנות, אשר מתאר תהליך שבו מצטמצמת ונעלמת הכשירות הלשונית (השליטה בשפה) בקרב קהילת דובריה.
מוות מוחלט של שפה מתרחש כאשר לא נותרו עוד דוברים חיים של השפה ברמת שפת אם. מוות מוחלט של שפה יכול להתרחש בכל סיווגי השפות, כולל ניבים (דיאלקטים) ושפות.
ברמת הפרט מתמקדים מחקרים בתחום איבוד השפה בסוג השפה שנעלמת (שפת אם – L1, או שפה שנייה, L2); ובסביבה שבה מתרחש איבוד השפה.
דוגמאות לשפות שמצויות בימינו על סף היכחדות הן הלאדינו – שפה שהייתה נפוצה אצל יהודי ספרד, וכן שפות הערבית יהודית, דהיינו הניבים של הערבית שהיו שגורים בפי הקהילות היהודיות, כגון הערבית יהודית העיראקית יהודית והערבית יהודית המרוקאית.