תאולוגיית החילופין
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תאולוגיית החילופין היא מונח שנטבע כדי לתאר יסוד אמוני מרכזי בנצרות, לפיו מאז בואו של ישו, הכנסייה היא היורשת הבלעדית של בחירת עם ישראל ומהווה את עמו היחיד של אלוהים. תפיסה זו משתלבת באמונה שתוקף התורה כמערכת מחייבת פקע. לרעיון החילופין, או העליונות, יש מספר פרשנויות וביטויים בכתבי הוגי הנצרות, מאבות הכנסייה ועד התקופה המודרנית.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |