תסמונת חסימת עורק צרברלי אמצעי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תסמונת חסימת עורק צרברלי אמצעי (באנגלית: Middle cerebral artery syndrome) היא מצב בו אספקת הדם לעורק הצרברלי האמצעי (ה-MCA) מופחתת, ובכך מביאה לירידה בתפקוד האזורים המסופקים על ידי כלי דם זה: אזורים אלו כוללים את האספקטים הצידיים של האונה הפרונטלית, הטמפורלית והפריאטלית, ואזורים כגון קורונה רדיאטה, גלובוס פלידוס, קאודייט ופוטמן. עורק זה הוא המעורב ביותר במצבים של שבץ איסכמי.
תחום | נוירולוגיה |
---|---|
קישורים ומאגרי מידע | |
eMedicine | 323120 |
MeSH | D020244 |
סיווגים | |
ICD-10 | G46.0 |
ICD-11 | 8B26.2 |
בהתאם לחומרת הפגיעה ולאזור המעורב, סימנים וסימפטומים שונים עלולים להתרחש אצל החולה. ככל שהחסימה היא יותר דיסטלית (רחוקה, לקראת סוף מסלול העורק) כך הפגיעה קלה יותר, זאת לעומת חסימה של העורק טרם התפצלויותיו השונות אשר עלולה להביא לתמונה קלינית קשה יותר ולעיתים אף לקומה ומוות.
התמונה הקלינית הנפוצה ביותר בשבץ הגורם לחסימה של העורק הצרברלי האמצעי היא אובדן תחושה וחוסר מוטורי (שיתוק) בחצי צד של הגוף כולל הפנים- כאשר זהו הצד הנגדי לאזור בו נוצרה הפגיעה או החסימה. לרוב, פונקציות של גפיים תחתונות נפגעות פחות מאשר פנים וגפיים עליונות, בפגיעה בעורק זה.