תקנות צפון-מערב
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תקנות צפון-מערב (באנגלית: Northwest Ordinance; בשמו הפורמלי והמלא: "An Ordinance for the Government of the Territory of the United States, North-West of the River Ohio" - "תקנות עבור ממשלת הטריטוריה של ארצות הברית, צפון-מערב נהר אוהיו") הן אחד ממעשי החקיקה החשובים של הקונגרס הקונטיננטלי של ארצות הברית. התקנות התקבלו בניו יורק (שהייתה אז הבירה) ב-13 ביולי 1787 ויצרו לראשונה את הטריטוריה הצפון-מערבית כטריטוריה המאורגנת המאוגדת הראשונה בין נהר אוהיו ונהר המיסיסיפי לבין גבולה של קנדה. בכך נקבע שארצות הברית תתפתח מערבה על ידי התיישבות ויצירת ישויות מדיניות חדשות ולא רק על ידי הרחבת מושבות קיימות. התקנות חזרו ואושרו על ידי קונגרס ארצות הברית ב-7 באוגוסט 1789, עם שינויים מזעריים כדי להתאימן לחוקת ארצות הברית. שטח הטריטוריה כלל את שטחן של מדינות ארצות הברית כיום: אוהיו, אינדיאנה, אילינוי, מישיגן, ויסקונסין וצפון-מזרח מינסוטה. שטחה הכולל של הטריטוריה היה 670,000 קמ"ר.